פסק-דין בתיק ת"א 3224-07-08

תביעות הדדיות על רקע דרישת חוב שהציגה התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") כלפי הנתבעים והתובעים שכנגד, אב ובנו (להלן: "הנתבעים")  בסך 105,100 ש"ח נכון ל-8.7.08 בגין יתרת חוב עבור שירותי מיון, אחסון, אריזה ושיווק של פרי בין השנים 2002 - 2006.

התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים היא למתן חשבונות. 

בכתב תביעתה טוענת התובעת כי בין השנים 2002 - 2006 נהגו הנתבעים לשווק באמצעותה פירות שגידלו במטעים שבבעלותם, תפוח ודובדבן, ובתקופה שבין 2004 - 2006, נוצרו בחשבונותיהם יתרות חוב שלא נפרעו - לנתבע 1 סך 53,467.08 ש"ח נכון ליום 30.04.08, לנתבע 2 סך של 39,754.72 ש"ח נכון ליום 30.06.08. מנימוקים שלא פורטו בכתב התביעה, הוגשה התביעה כנגד הנתבעים ביחד ולחוד לפירעון מלוא סכום החוב הכולל.

עמדת הנתבעים כפי שהוצגה בכתב הגנה ובתביעה שכנגד מיום 26.10.08 הייתה כי את מהות הקשר העסקי שבין הצדדים יש להגדיר כהסכם לביצוע עסקה משותפת  והתובעת גבתה תמורת שירותיה; הובלה, אחסון, אריזה  ושיווק של פירות התפוח והדובדבן, סך של 12.5% מהרווח הגולמי. נכונות חשבונות התובעת שנויה במחלוקת והנתבעים טענו כי התובעת לא זיכתה אותם במלוא הפדיון ממכירות הפרי, על פי מחירי המכירה לסיטונאים ולרשתות השיווק. עוד נטען, כי אין מקום לתביעה כפי שהוגשה כנגד הנתבעים לפירעון מלוא החוב ביחד ולחוד.

בהסתמך על הטענה בעניין זיכויים בחסר, הציגו הנתבעים תחשיב טנטטיבי על פיו הם טוענים כי זכאים הם לקבל מהתובעת  סכומים נוספים -  סך 162,317 ש"ח לנתבע 1 וסך של 270,263 ש"ח לנתבע 2. מכיוון שכך, מועלית טענת קיזוז במסגרת כתב ההגנה ובד בבד הוגשה תביעה שכנגד שהוגדרה כתביעה ל"צו למתן חשבונות ופסיקת סכום כסף על פי החשבונות - פסק דין הצהרתי".

בכתב התביעה שכנגד מסבירים הנתבעים כי אין באפשרותם להציג דרישה כספית מדוייקת על סמך נתונים בדוקים, זאת לנוכח שליטתה הבלעדית של התובעת בספרי החשבונות של העסקה המשותפת. על סמך טענה זו לפיה יש להגדיר את מערכת היחסים העסקית שבין הצדדים כקשר לצורך ביצוע עסקה משותפת, הרי שהתקיימה מערכת יחסים מיוחדת המחייבת את התובעת בשקיפות מלאה כלפיהם ומעניקה לנתבעים זכות לדרוש מן התובעת מתן חשבונות. כך הוא, אף אם לא תתקבל טענת הנתבעים לעניין הגדרת הקשר העסקי וייקבע כי בין התובעת לבין הנתבעים התקיימו יחסים של שליחות, הרשאה או נאמנות.

בפרק הסעדים ביקשו הנתבעים מתן חשבונות בהיקף רחב, מינוי רואה חשבון לצורך עריכת חקירה, מתן הסברים, הן לעניין אופן חישוב ההכנסות והן לעניין אופן חישוב ההוצאות ופסיקת הסכום הכספי לתשלום.

לא למותר להזכיר לעניין התביעה שכנגד למתן חשבונות את ההלכה כפי שנפסקה בע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא (4) 337, לפיה:

            "תובענה למתן חשבונות מתנהלת בד"כ בשני שלבים - בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. אם בית המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו נאותים וכו'.

                        כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו  בשלב הראשון, עליו להוכיח קיומם

של שני תנאים: ראשית עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת        בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות (ראו רע"א 5064/90 סאסי נ' ייקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ...). שנית, עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה   לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות".             (ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ)".

בכתב ההגנה שכנגד הכחישה התובעת את הטענה כי בין הצדדים התקיים קשר עסקי של מיזם משותף ובסעיף 9 לכתב ההגנה הסבירה את שיטת העבודה המוסכמת כדלקמן:

"כל מגדל של פרי משתתף ב - "פול" עם יתר המגדלים של אותו פרי,             שיטה הוגנת שאינה נותנת עדיפות למגדל ספציפי וכו'.

דובדבן: מגדל מביא את הפרי בעצמו לבית אריזה כל מגדל מקבל פנקסים של תעודות משלוח כדי לתעד כל משלוח של פרי לבית אריזה. דובדבן נכנס למיון וכו'.

הפרי עובר תהליך של שקילה ובדיקת איכות. לכל מגדל הנתבעת מוסרת        דו"ח מודפס על מיון פרי שנמסר ע"י המגדל. לאחר תהליך של מיון,    הנתבעת מוכרת את הפרי. כאמור כל מגדל משתתף ב"פול" עם יתר            המגדלים וכל אחד מקבל מחיר זהה לפי איכות הפרי שמבוצעת ע"י    מחירי ממוצע לאותה איכות.

תפוחים: ... המגדלים שוכרים מיכלים שהנתבעת מספקת. מגדל ממלא         מיכלים ומסמן אותם בתו מזהה של זן ושם המגדל. הנתבעת מספקת שרותי הובלה ואוספת את המיכלים. המגדל מוציא תעודת משלוח בזמן      איסוף. בבית אריזה המיכלים נכנסים לקירור. עונת הקטיף היא במהלך             החודשים ספטמבר ואוקטובר. בבית אריזה הפרי נכנס לקירור ויוצא   ומשווק עד אוגוסט/ספטמבר של השנה הבאה (לדוגמא קטיף 2004           משווק עד אוגוסט/ספטמבר 2005). כך התחשבנות סופית על קטיף 2004        מסתיימת רק 3 חודשים לאחר סיום שיווק הפרי, דהיינו בדצמבר 2005    וכו'.

הוצאות - ההוצאות מחולקות באופן יחסי בין המגדלים השונים".

אומנם ההסכם הסטנדרטי אשר התובעת מתקשרת באמצעותו עם מגדלים ואשר נחתם ע"י הנתבעים לא נמצא אולם דוגמא צורפה לתצהירי התובעת ובסעיף ו' מצויה נוסחת חישוב בזו הלשון:

"פסגות אינה קונה את הפרי של המגדל אלא נותנת לו שרותים בלבד. התמורה למגדל עבור הפרי שיעביר לפסגות תקבע על פי תוצאות המיון האישיות שלו ובניכוי עלות השרות המקובל לחברי פסגות". (חברי פסגות הם הקבוצים סאסא, יראון, מלכיה, יפתח א.ש.).